http://www.ravlaw.co.il/ he <div>הליכי פשיטת הרגל נודעו כהליכים ארוכים ומתישים אשר החייבים לא ידעו מהו פרק הזמן שיהיה עליהם לשהות בהליך. כן לא ידעו החייבים מה ידרש מהם על מנת לסיים את ההליך מבחינת תשלום. &nbsp;</div> <div>החל מ-1/9/2013 יצאה לדרך הרפורמה אותה מנהיג הכונס הרשמי בהליכי פשיטת הרגל. מטרת הרפרומה הינה לייעל את הליכי פשיטת הרגל לטובת כל הצדדים – החייב, המדינה (הכונס הרשמי) והנושה. במסגרת הרפורמה מוסדר אופן ניהול ההליך, משך הליך פשיטת הרגל וכן נקבעה &nbsp;הדרך לסיום ההליך – באמצעות קביעת אישור תוכנית פירעון לחייב.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div><span style="font-weight: bold;">עיקרי הרפורמה:</span></div> <div><br /> </div> <div>הליכי פשיטת הרגל ייקצבו בזמן –&nbsp;</div> <div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span>חקירה ראשונית אודות החייב תתבצע בתוך 6 חודשים ממועד צו הכינוס.&nbsp;</div> <div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span>תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב יבדקו בתוך 9-12 חודשים ממועד צו הכינוס.&nbsp;</div> <div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span>דו"ח סופי ותוכנית לפירעון חובותיו של החייב לנושים יוגשו לאישור ביהמ"ש בתוך 18 חודשים ממועד צו הכינוס. &nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>תוכנית פירעון -&nbsp;</div> <div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span>בעניינו של כל חייב יוגש דו"ח סופי אשר יכלול המלצה בנוגע לאופן המשך ניהול ההליכים בתיק. במרבית התיקים תוצע תוכנית פירעון לאישורו של ביהמ"ש אשר &nbsp;תגדיר מראש את פרק הזמן במהלכו יידרש החייב לשלם תשלומים לשם פירעון חובותיו. פרק הזמן של תוכנית הפירעון לא יעלה על שלוש שנים (למעט נסיבות המצדיקות חריגה מכך).&nbsp;</div> <div><span class="Apple-tab-span" style="white-space:pre"> </span>לאחר השלמת תוכנית הפירעון יקבל החייב הפטר חלוט.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>בעניינו של כל חייב וחייב ימונה בעל תפקיד (מנהל מיוחד)אשר יהיה עליו, בין היתר, לחקור את מצבו הכלכלי של החייב, לרכז ולהכריע בתביעות החוב שהוגשו כנגד החייב וגיבוש תוכנית לפירעון חובותיו של החייב בהתאם לממצאי חקירתו. &nbsp;</div> <div>&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;</div> <div><span style="font-weight: bold;">חקירה כלכלית על מצבו של החייב:</span></div> <div>כאמור, הבדיקה הראשונית אודות מצבו הכלכלי של החייב תתקיים בפרק זמן שלא יעלה על 6 חודשים ממועד מתן צו הכינוס ומינוי המנהל המיוחד.</div> <div><br /> </div> <div>הבדיקה תתמקד, בין היתר, בעיסוקו של החייב, ניהול עסקים בעבר ובהווה ע"י החייב, היקף הכנסותיו של החייב בהווה ובעבר, אופן יצירת החובות, נכסים הקיימים לחייב או נכסים שהיו בעבר ברשותו לגביהם תעלה השאלה האם ניתן לבצע ביטול העברה/הענקה, עסקאות שביצע החייב בנכסיו.</div> <div><br /> </div> <div>בהתאם לחקירת החייב יוגש ע"י המנהל המיוחד דו"ח לביהמ"ש אשר ימליץ על המשך ניהול ההליכים בתיק. במרבית המקרים תוגש המלצה לאישור תוכנית פירעון. יחד עם זאת, קיימת האפשרות שתוגש בקשה לביטול ההליך וזאת עקב מחדלי החייב בהליך או חוסר תום לב קיצוני ביצירת חובותיו). אפשרות נוספת הינה בקשה למתן הפטר לאלתר עליה יפורט בהמשך.</div> <div>&nbsp;</div> <div><span style="font-weight: bold;">תכנית הפירעון:</span></div> <div>המנהל המיוחד יפעל כאמור לגיבוש תוכנית פירעון לחייב אשר תוגש לאישור ביהמ"ש (בדיון אשר &nbsp; יתבצע כאמור 18 חודשים לאחר מתן צו הכינוס). &nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>בעת גיבוש תוכנית הפירעון יילקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של החייב לרבות גילו, השכלתו, עיסוקו, מצבו המשפחתי, הוצאות המחייה שלו ושל בני ביתו, היקף וותק חובותיו, מקורות הכנסה קיימים ועתידיים ורכושו של החייב (בין שמצוי בידיו ובין שמצוי בידי צדדים שלישיים ואשר יש לפעול לשם מימושו לקופת הכינוס).&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>כאמור, פרק הזמן של התשלומים על פי תוכנית הפירעון לא יעלה על שלוש שנים ממועד אישור תוכנית הפירעון ע"י ביהמ"ש, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת התקופה (לדוגמא יצירת החובות בנסיבות בלתי מוסריות והסתרת מידע מהמנהל המיוחד).&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>במעמד אישורה של תוכנית הפירעון לחייב ע"י ביהמ"ש, יקבל החייב הפטר מותנה והתוכנית תכלול הסרה מדורגת של ההגבלות החלות על החייב מכוח הוראות פקודת פשיטת הרגל.&nbsp;</div> <div>במידה והחייב ימלא אחר תוכנית הפירעון במלואה, יזכה בסיומה להפטר חלוט מכל חובותיו.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>במידה והחייב לא יעמוד בתשלומים על פי תוכנית הפירעון יינקטו כנגדו סנקציות הכוללות הארכה של משך התשלומים ואף ביטול ההליך.</div> <div>&nbsp;</div> <div><span style="font-weight: bold;">הפטר לאלתר:</span></div> <div>הרפורמה נתנה דעתה גם למצבים בהם אין טעם בהמשך ניהול ההליך וזאת בשל מצבו הכלכלי של החייב, מצבו הבריאותי וותק חובותיו.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>הכוונה הינה כי במועד הכרזת החייב כפושט רגל, יינתן לו הפטר לאלתר מבלי שיהיה עליו להוסיף ולשלם תשלומים על חשבון חובותיו.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>במצבים אלו יוגש לביהמ"ש דו"ח של המנהל המיוחד בו יפרט את ממצאיו ובקשה למתן הפטר לאלתר והדיון אשר נקבע בצו הכינוס כמועד להכרזת החייב כפושט רגל, ישמש כדיון בבקשת הפטר.&nbsp;</div> <div><br /> </div> http://www.ravlaw.co.il/BlogPost/1/הרפורמה_בהליכי_פשיטת_הרגל 10/06/2014 14:11:10 <div>ביום 22.5.13 נכנסו לתוקפן תקנות ההוצאה לפועל (תיקון) התשע"ג-2013 וכן צו ההוצאה לפועל (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ג-2013. הצו והתקנות אלו באו להסדיר, בין היתר, את הפרטים נוספים שניתן לקבל ממרשם האוכלוסין מעבר לפרטים שניתן היה לקבל עד כה בהתאם לתוספת הראשונה לחוק ההוצאה לפועל ואופן פתיחת תיק כנגד חייב שנפטר.</div> <div><br /> </div> <div>במסגרת הצו נקבע כי פרטים נוספים אשר יתקבלו בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל (מעבר לשם ות.ז. שנתקבל עד היום) יהיו שמות הורים, מידע אודות פטירת החייב ותאריך פטירה (במידה והחייב נפטר) ותאריך לידה.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>מאמר זה יעסוק במקרים בהם יתקבל מידע אודות פטירת החייב.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>כאמור, יחד עם הצו המורה על מסירת המידע אודות פטירת החייב בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הוספה לתקנות ההוצאה לפועל תקנה 10א, המסדירה את אופן פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגד חייב שנפטר.</div> <div><br /> </div> <div>על פי התקנה, ככל שידוע לזוכה במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל כי החייב נפטר עליו לבדוק האם ניתן בעניינו צו ירושה/קיום צוואה או האם מונה מנהל עיזבון. הבדיקה מתבצעת אל מול הרשם לענייני ירושה (את הבדיקה ניתן לבצע &nbsp;באתר האינטרנט של משרד המשפטים – האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי תחת הלשונית של הרשם לענייני ירושה). במידה ואכן מונה מנהל עיזבון ו/או ניתן צו ירושה/ קיום צוואה יש לפנות אל הרשם לענייני ירושה על מנת לקבל העתק נאמן למקור של הצו. כל אדם זכאי לקבל העתק צו שניתן אחר מנוח. &nbsp;&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>מנהל עיזבון</div> <div>במקרה ומונה מנהל עיזבון, יפתח תיק ההוצל"פ כנגד החייב שנפטר תוך שהזוכה יציין את מנהל העיזבון כגורם אליו יש להמציא את האזהרה על פתיחת התיק. לבקשה לביצוע (פתיחת תיק ההוצל"פ) יש לצרף את העתק צו מינוי מנהל עיזבון אשר התקבל מהרשם לענייני ירושה.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>צו ירושה/ קיום צוואה</div> <div>במקרה וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יפתח תיק ההוצל"פ כנגד החייב שנפטר תוך שיצוינו היורשים כגורם אליו יש לבצע את ביצוע המצאת האזהרה על פתיחת התיק. לבקשה לביצוע יש לצרף את צו הירושה/ קיום צוואה (חלק מצו זה הינו הצוואה עצמה בה מופיעים שמות היורשים).</div> <div><br /> </div> <div>אין מנהל עיזבון ולא ניתן צו ירושה/קיום צוואה</div> <div>במקרה ולא מונה מנהל עיזבון או לא ניתן צו ירושה/צו קיום צוואה, יפתח תיק ההוצל"פ כנגד החייב שנפטר. על הזוכה לצרף לבקשה לביצוע תצהיר מפורט בו יפרט הזוכה כי לאחר בדיקה שערך לא נמצא כי מונה מנהל עיזבון או ניתן צו ירושה/קיום צוואה וכן עליו לפרט מיהם למיטב ידיעתו היורשים הפוטנציאליים של המנוח, בהתאם להוראות חוק הירושה. את שמות היורשים הפוטנציאליים יש לרשום בבקשה לביצוע את היורשים כגורם אליו יש להמציא את האזהרה על פתיחת התיק.&nbsp;</div> <div>בשלה זה, ככל שאין עדיין מנהל עיזבון או צו ירושה/קיום צוואה, לא ניתן לבצע הליכים מבצעיים אלא הליכים ברישום בלבד. מטרת ההליכים ברישום הינה מניעת הברחת נכסים של החייב. לאחר שיומצא לתיק ההוצאה לפועל צו מינוי מנהל עיזבון/ צו ירושה/ צו קיום צוואה, יידרש הזוכה להמציא ליורשים שלא הומצאה להם עדיים האזהרה, את האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>זוכה אשר רוצה לפעול כנגד חייב שנפטר במקרה בו לא מונה מנהל עיזבון ו/או לא ניתן צו ירושה/קיום צוואה יידרש לפנות בעצמו לרשם לענייני ירושה ולבקש מינוי מנהל עיזבון או מתן צו ירושה.</div> <div><br /> </div> <div>יוער כי במידה והבקשה לביצוע הינה בקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, המצאת ההתראה בטרם פתיחת התיק תתבצע אף היא לגורמים להם תומצא האזהרה, בהתאם לנסיבות.&nbsp;</div> <div><br /> </div> <div>בנסיבות בהן החייב נפטר לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ או שבמהלך ניהול תיק ההוצל"פ נודע לרשם ההוצל"פ שהחייב נפטר, יורה הרשם על כך כי מנהל העיזבון/היורשים/הזכאים לרשת (בהתאם לנסיבות) יצוינו בתיק וייתן הוראות באשר לאופן המשך ניהול התיק.</div> http://www.ravlaw.co.il/BlogPost/2/ניהול_הליכי_הוצל_פ_כנגד_חייב_שנפטר 10/06/2014 14:27:18 <div>האם ניתן להכריז על חייב כפושט רגל כאשר מקור חובותיו הינו בפעילות בלתי חוקית שתוצאתה הרשעה בפלילים ומאסר? זו השאלה אשר עמדה מול ביהמ"ש העליון בע"א 3376/11 <span style="font-weight: bold;">שרגא רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'</span> (ערעור על פסק דינו של כב' השופט מינץ, מחוזי י-ם, פש"ר 6409/09). </div> <div><br /> </div> <div>באותו המקרה, מר שרגא רוזנברג – החייב המערער, הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. האירוע בגינו הורשע החייב התרחש בסמוך לביתו של החייב בליל שבת ה-15.4.05. החייב יצא מביתו ונתקל בשלושה צעירים (ביניהם הנושה אשר התנגד להכרזת החייב כפושט רגל). התפתח ויכוח בין הצדדים והחייב הותקף ע"י הצעירים. בתגובה לכך שלף החייב את נשקו האישי וירה שלושה כדורים לכיוון פלג גופו העליון של כל אחד מהצעירים. </div> <div>על החייב נגזרו 5 שנות מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לצעירים בסך כולל של 250,000 ₪. החייב ריצה את עונשו ושילם את הפיצוי שהוטל עליו בהליך הפלילי. </div> <div><br /> </div> <div>הנושה (אשר התנגד להכרזת החייב כפושט רגל) הגיש נגד החייב תביעה נזיקית במסגרתה נפסק כי לנושה ישנו אשם תורם בשיעור 40% והחייב חויב לשלם לו פיצויים בסך של למעלה מ-700,000 ₪. </div> <div><br /> </div> <div>חוב זה בעיקרו (בצירוף חובות נוספים), הוביל את החייב להגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל. ביום 25.2.10 ניתן לבקשת החייב צו לכינוס נכסים. ביום 17.3.11 נדחתה כאמור הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל. ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט מינץ) מצא כי חייב אשר הפעילות שהביאה ליצירת חובותיו הייתה בלתי חוקית אינו זכאי להגנה במסגרת פקודת פשיטת הרגל. נקבע כי מקום בו חויב אדם לשלם פיצויים לזולתו בשל גרימת נזק במתכוון ותוך ביצוע עבירה, בקשתו לחסות בצילה של פקודת פשיטת הרגל בשל אותו חוב עומדת בסתירה לתקנת הציבור. </div> <div><br /> </div> <div>ראוי להזכיר כי החייב, רופא שיניים במקצועו, היה אדם נורמטיבי אשר לפני אותה הרשעה לא היה מעורב כלל בפלילים ואף תואר ע"י ביהמ"ש אשר דן בערעור על גזר הדין במשפט הפלילי כ"איש משפחה שהתנהגותו לא נמצא עד כה דופי, וגם לקהילה בה הוא חי תרם רבות".</div> <div><br /> </div> <div>במסגרת הערעור הצטרף כונס הנכסים הרשמי לעמדתו של החייב וטען כי עצם ההרשעה בפלילים אין בה כדי לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל ויש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי. לטענת הכונ"ר, ריצוי מאסר בפועל ותשלום פיצויים שנפסקו בהליך הפלילי הינם מיצוי חובו של החייב לחברה. לטענת הכונ"ר, פסיקת הפיצויים בהליך האזרחי מהווים ענישה נוספת כנגד החייב ומניעת תחולת פקודת פשיטת הרגל מהווה סנקציה נוספת בלתי מידתית. </div> <div><br /> </div> <div>בימה"ש העליון סקר נרחבות את חובת תום הלב המוטלת על החייב. צוין כי חובת תום הלב מתפרשת על שתי תקופות זמן – בעת יצירת החובות ובעת הימצאות החייב בהליך פשיטת הרגל. בבואו לבחון את תום הלב של החייב בטרם כניסתו להליך יבדוק ביהמ"ש, בין היתר, האם התנהגותו של החייב הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו.</div> <div>ביהמ"ש מפנה לפסה"ד אשר ניתן בעניין בנבנישתי (ע"א 6416/01 <span style="font-weight: bold;">בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי</span>, פ"ד נז (4) 197 (2003). בפסק דין זה נידונה השאלה האם ניתן להכריז על החייבים כפושטי רגל כאשר החובות נוצרו מעיסוק בלתי חוקי (עסק לשירותי ליווי). בעניין בנבנישתי נקבע כי עצם העובדה שהחוב נוצר במהלך הפעילות הבלתי חוקית, אין בה כדי לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל על החייב. <span style="font-weight: bold;">נקבע כי יש לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל רק במקרים בהם אי החוקיות נוגדת את תקנת הציבור</span>. </div> <div><br /> </div> <div>האם במקרה שרגא רוזנברג אי החוקיות נוגדת את תקנת הציבור? </div> <div>ביהמ"ש מחליט (כדברי כב' השופט רובינשטיין "לא בלי התלבטות מסוימת") כי במקרה זה יש לקבל את הערעור ולהכריז על החייב כפושט רגל. <span style="font-weight: bold;">ביהמ"ש שם דגש על אופי הפעילות הבלתי חוקית</span> על מנת להכריע בשאלה. </div> <div>במקרה שרגא רוזנברג הושם הדגש על כך כי מדובר במקרה חד פעמי של אדם אשר ריצה את עונשו לחברה (אמנם העבירה הינה של אלימות חמורה אך כפי שנפסק בהליכים האזרחיים היה לנושה אשם תורם בהתרחשות בשיעור של 40%). הודגש ההבדל מעניין בנבנישתי בו התנהל עסק לשירותי ליווי או עניין אשכנזי בו נוצרו החובות עקב הימורים (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי). ביהמ"ש מציין כי במקרה זה שלילת הדרך לפתיחת דף חדש מהחייב תהווה סנקציה נוספת כנגד החייב וזאת יהיה קשה להלום (על אף שיהיו מקרים בהם הסנקציה תהא מוצדקת). </div> <div><br /> </div> <div>כב' השופט מלצר מוסיף על פסק דינו של כב' השופט רובינשטיין ומדגיש כי לטעמו יש לבצע את ההבחנה בין חיוב בפיצויים שנפסקו לפי חוק העונשין לבין פיצויים שנפסקו מכוח פקודת הנזיקין. בעוד הראשונים דינם מבחינת גבייה כדין קנס, הרי השניים דינן כחיוב אזרחי רגיל אשר אין בו כדי למנוע את תחולת פקודת פשיטת הרגל. </div> <div><br /> </div> <div>ככלל, בפסק דין זה חוזר ביהמ"ש על ההלכה שנקבעה בעניין בנבנישתי וקובע כי <span style="font-weight: bold;">עצם יצירת החובות בפעילות בלתי חוקית אינה מהווה חוסר תום לב החוסמת את תחולת פקודת פשיטת הרגל על החייב</span>. יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם אי החוקיות שבמעשה נוגדת את תקנת הציבור ומצדיקה שלילת אפשרותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו לאחר שיופטר מחובותיו.<br /> <br /> </div><a href="../../../UserFiles/עא 3376.11 שרגא רוזנברג.pdf" target="_blank">קרא פסק דין בנושא זה: עא 3376.11 שרגא רוזנברג</a> http://www.ravlaw.co.il/BlogPost/3/האם_היווצרות_החוב_בפעילות_בלתי_חוקית_מהווה_חוסר_תום_לב_בהליכי_פשיטת_הרגל_ 17/06/2014 14:24:24